נתחיל בפחות ביזארי. כתובת קעקוע על זרוע של חברי שאומרת: "אם
ישו מגיע תראה עסוק", פעם חשבתי שהוא מוזר היום אני מבין אותו.
לא שיש לי בעיה עם ישו, הוא דווקא מישהו שגורם למסיבות להיות
יותר מהנות. בעצם כל מסיבה תיהיה מהנה אם יהיה מישהו שילך על
מים או יהפוך כוס של מים ליין, במיוחד עם זה מסיבה של קטינים
שמתו לפני הזמן, אבל חוץ מזה הוא די קטנוני, אבל גם אני הייתי
כזה אם מגיל שלוש עשרה הייתי נהיה בן שלושים, טוב שכחתי את
נימוסי הם פשוט יצאו לחופשה בשוויץ. שכחתי להציג את עצמי, אני
הוא בן אדם שהתאבד כי מלאך המוות השתכר באותו יום ושכח שיש לו
עבודה. לא נורא זה לא כל כך כאב, שמי לא חשוב ואני גם לא בן
אדם דתי. כי אני ודת נפרדנו, כי הדת בגדה בי והלכה עם איזה
כושי ובנתה איתו כנסייה. לא נורא אני רוצה להבהיר משהו, בכותרת
כתוב ההר המזופת של מוחמד, אומנם לכולם נמאס לשמוע את המשפט
המרגיז הזה: "אם מוחמד לא יבוא אל ההר ההר יבוא למוחמד" או שזה
ההפך, אבל למי זה משנה כי לכולם בא כבר להרביץ למי שכתב את
הקוראן, אפילו מוחמד, בעיקר בגלל שהמשפט הזה מראה שהוא עצלן.
הוא לא. הוא היה צריך להרים את ההר כדי שהוא יבוא אליו זה די
קשה, טוב אז למה ההר מזופת? כי ההר בעצם עשוי מזפת, אכן זפת,
הדבר השחור הזה והנוזלי והחם, שמשתמשים בו כדי ליצור כבישים
ומדרכות. הרשו לי להבהיר עוד משהו(כלומר לזפת לכם את המוח עוד
קצת) בכותרת יש גם סוגרים שכתוב שם בלי החמור. אולי
מישהו/מישהי/משהו תהו איזה חמור? אולי של מוחמד, אולי של ישו,
אולי שלי, ואולי של אלוהים. אני התכוונתי לחמורו של המשיח,
המפגשים שלנו מתקיימים בלעדיו, כי הוא שוויצר לא נורמלי רק
בגלל שהוא לבן, אז כולם אומרים לו שתוק חמור! אז הוא די נעלב,
הוא בועט בנו ומביא את ג'וני נאקסוויל הזה מג'אק-אסס שיעשה את
השטיות המעצבנות שלו פה. זה די מרתיח, עוד לא הכרתי לכם את
אלוהים, אתם בטח חושבים, למה שלא נכיר את אלוהים? הרי הוא
מופיע בכל חור קיים, אתם אולי לא יודעים, אבל אלוהים הוא סתם
ילד חביב, מצחיק ושנון, שהחליט שהוא רוצה להיות אלוהים, והוא
נהיה אלוהים ככה סתם בלי סיבה מוצדקת נראית לעין. פה אתם
צריכים לצעוק רגע, רגע, רגע, אם אלוהים הוא ילד שפשוט יום אחד
החליט שהוא אלוהים, אז איך נוצר היקום? העולם הוא כשלעצמו?
ואיך זה שאני כל יום רוצה להיות משהו ואני לא נהיה? פה אני
צריך להסביר כמובן, קודם כל מי אמר שהיקום היה קיים לפני
שאלוהים נולד? ופה אתם אמורים לשאול: אז איך הוא נולד? אני
צריך להגיד, הוא פשוט לא נולד. פה אתם מסתבכים, מרימים גבה(לא
שואלים האו יו דואינג) ושואלים הא?!?!? ואני עונה: אותו ילד
היה ילד רגיל, נורמלי ביקום אחר, והחליט שהוא אלוהים ביקום
שלנו. פה אתם עוד יותר מסתבכים(ומבינים שהבדיחה הזאת לוקחת
יותר מדי זמן וחוזרת על עצמה כל כך הרבה פעמים, אבל תבינו...
זה אלוהים, בשבילו צריכים בדיחה ארוכה) יש יותר מדי יקומים,
ומלא כוכבים, שכל שניה אתם יכולים להיות אותו משהו שאתם רוצים
להיות, רק לא מבינים את זה. זה קורה ביקום אחר, ובגלל זה הוא
נהיה אלוהים ביקום הזה, והתחיל לייצר את הכוכבים וכל הבולשיט
הזה. אחרי כל ההסבר המאוווווווווווווווד ארוך הזה, אני אתחיל
לספר על הפגישות שלנו. הפגישות שלנו הם בדרך כלל על
התפלסופויות- חיים ומוות וכל מה שמסתובב סביב הסיבוב. רק
שתבינו אין גן עדן, אין גהינום, אין גילגול נשמות, אתה פשוט
עובר ליקום מיוחד, שבו הכול אותו דבר, רק שחפצים דוממים
מדברים, הג'וקים הם בגודל של פיל, והם לא מעבירים מחלות. הם
דווקא די חביבים, והם יותר טובים בבנייה והריסה של בית יותר
מכל עובד זר אחר שקיים. אם אתם שואלים: למה רק אני נפגש עם
אלוהים, או ישו, או ההר המזופת של מוחמד? אז תדעו לכם שאני לא,
אני פשוט מקבץ אותם ביחד, ומקשקש איתם עד השעות המוקדמות של
הלילה. בשיחות על מה עשינו, לאיפה עכשיו, ובולשיט משעמם כזה.
כבר הזכרתי פה עבודה, גם אחרי שמתים צריכים לעבוד. מה לעשות?
השכר שלנו הוא גרביים שמאליות שנאבדו לתושבי כדור הארץ, כי הם
פשוט מאבדים אותם בכמויות. הזכרתי גם מסיבות, גם זה יש אחרי
המוות. מה אתם מצפים מאיתנו? להשתעמם בשיחות עם ילד קטן
ושאפתן, בן אדם שמגיל שלוש עשרה נהיה בן שלושים, והר מזפת, או
חמור לבן שוויצר. לא! אנחנו גם מבלים, בודקים עד כמה האוזן
שלנו יכולה לשאת מוסיקה רועשת ומגוחכת, שחוזרת על עצמה. אתם
בטח כל הזמן תהיתם, או שלא, מה לעזאזל קשור קעקוע, שנאמר בו:
"אם ישו מגיע הראה עסוק"? אז ככה, הקעקוע הזה כשלעצמו, מכיל
יקום שלם. באמת אותה כתובת קעקע היא יקום של אפשריות, חזיונות,
מוות, חיים, ויקום משנה של אלו שמתו. בעצם אנחנו גרים שם כבר
עכשיו, אני חושב שאין לי עוד מה להסביר, תודה ושלום!!!!!!.
נכתב על ידי משוגעעעעעעעעעעעעעע פסיכופט העונה משום מקום לשם
נעם פטמן |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.