שמלה שחורה,
פיסות פיסות.
ירכיים תחרה,
לא נמאסות.
סיגריה. בעצם,
חפיסות.
הנערים לובשים לבן.
את מבטיחה להבין.
לברך
את הידיים
נכנסות.
היום
צום.
את - צומי.
מבטיחה להשאר
עם המילים
הנלעסות.
צאי, כבר, לכי
את כל האנשים
מן הנימוס לראות.
הלילה כבישים ריקים,
תנסי,
דווקא את החיוכים
בבדים שחורים לעטוף.
הוא לבד,
הוא רחוק. השעות
מתקדמות.
הפעם לכי עד
הסוף.
(אוקטובר 03) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.