השמש דוממת בתנועה במרחק,
מפצירה ביום המחר שיגיע.
אני לא רוצה לגמור את הרגע,
השניות שיפסיקו לבוא,
שהכאב בי יפסיק לצרוח,
הפחד שהיה לי רחוק.
אני רוצה להיות פה איתך חמה ונהדרת.
מה שהעולם לא יכול להבין את בטוח תדעי,
צחוק מתגלגל, עינים שלוות,
הכל כה רגוע רק תהיי פה איתי!!!
נעביר ביחד הכל, מתוך שניה של מרגוע.
שנים של כאב וטיפשות ילדותית.
נהיה לנצח בתוך רגע אחד ונחיה בו לבד
עם חיוך על שפתינו, רעות וטובות.
את כל כך מדהימה.
מתפללת לשמש שתפסיק כבר לזרוח,
שתחיה גם היא בשלווה עם הירח שלה!
שיבינו כולם שנולדנו ליחד,
נשמות תאומות בעולם של לבד