לאוטו שלי יש חיים משלו
הלילה, למשל, אחרי הסרט אמרתי לו
"בוא אוטו, בוא ניסע הביתה"
והוא, מה הוא אומר לי, החוצפן?
"לא, אני רוצה לנסוע אליו"
אמרתי לו "אליו? מה פתאום אליו עכשיו?"
והוא רק משך בכתפיו וענה לי "אני מתגעגע אליו"
אמרתי לו "בחיאת אוטו, אין לך סיכוי שניסע אליו עכשיו"
והוא רק משך בכתפיו וענה לי "אני מתגעגע אליו"
אמרתי לו "אוטו, נשמה שלי, הוא הרי לא יהיה בבית.
או שהוא איתה או שהוא נסע רחוק והוא איתם"
והוא אמר "אולי".
אמרתי לו "אבל אוטו, גם אם הוא יהיה בבית לא נעלה אליו"
והוא אמר "אני רוצה חיבוק. אני לא יכול יותר"
אמרתי "מה לא יכול יותר? מה, אין לך אותי?"
והוא בשלו. "אם אני זז מפה עכשיו" הוא אמר "זה רק אליו".
"אוף אוטו" אמרתי "זה לא לעניין עכשיו. מאוחר!"
אבל שום דבר לא עזר לי. האוטו שלי החליט, והוא כבר היה בחצי
הדרך אליו.

כשהגענו האוטו שלו לא היה. האור במעבר היה דלוק, כמו שהוא תמיד
משאיר כשהוא לא בבית. התריסים היו חצי סגורים, כמו שלימדתי
אותו.
אמרתי לאוטו שלי "אתה רואה, אמרתי לך"
והוא רק כיחכח בגרונו ומילמל משהו לא ברור.
שאלתי "מה אמרת?"
והוא ענה שהוא רוצה להשאר קצת, לחכות לו.
"מה פתאום לחכות לו, טמבל !!!"
צעקתי וכמעט הערתי את כל הרחוב
אבל הוא ענה לי בשקט מוזר ולא אופייני
"יאללה, סגרי ת'מנוע ותדליקי סיגריה. אחרי הסיגריה ניסע".
טוב נו, מה אני אגיד, האוטו שלי מכיר אותי.
אפפעם לא אמרתי "לא" לסיגריה.
אז כיביתי לו את המנוע והדלקתי לי סיגריה.
וככה ישבנו שנינו, האוטו שלי ואני, מחכים לו שיבוא.

כשסיימתי את הסיגריה והוא לא בא אמרתי
"יאללה אוטו, בוא, הוא לא בא"
האוטו שלי עדיין לא השתכנע
לקח לי שלושה או ארבעה נסיונות עד שהוא הסכים להדלק.
עברו אנשים ברחוב ושאלו
"הי, צריכה עזרה עם ההתנעה? רוצה כבלים?"
ואני אמרתי "לא, תודה, הוא תיכף ידלק. אני מכירה את האוטו
שלי"
איך יכולתי להסביר להם שהאוטו שלי מתגעגע אליו ולא מוכן
לנסוע?

גם בסוף, כשנסענו הביתה, האוטו שלי היה בטוח שתיכף נפגוש
אותו.
קלטתי אותו מרים את האורות, טיפל'ה, כדי שאני לא ארגיש, ובודק
אם אתה במקרה נוסע בצד השני של הכביש.
האוטו שלי היה בטוח שאתה נוסע באוטו שלך בדיוק עכשיו מהבית
שלנו בחזרה אליך, ואם הוא רק יסתכל מספיק טוב הוא יראה אותך.
אפפעם לא ידעתי שהאוטו שלי כזה רומנטיקן.
אפפעם לא ידעתי שהאוטו שלי כל כך אוהב אותך.
אפפעם הוא לא אמר לי.
פתאום הבנתי שהאוטו שלי והכלבה שלי והלב שלי מגיבים אותו
הדבר.
הם כל הזמן חושבים עליך (גם כשהם לא מגלים לי), ואז מקשקש להם
הזנב ומפמפם להם בעורקים מהר יותר.
האוטו שלי והכלבה שלי והלב שלי רוצים אליך. מסתבר שזו רק אני
שעוד נאבקת שלא.