השעה ארבע אחה"צ ועדיין לא הגעתי. אני מחכה...
הצלצול של האינטרקום חוזר לי בראש כמו סירנה ואני מרחמת על
עצמי שהעזתי לדמיין.
אתמול אמרת שזה לא יום טוב שלך אבל זה לא ממש עניין אותי גם
אתה לא ממש עניינת אותי כי הייתי עסוקה בלחכות וכשמחכים הזמן
עובר לאט.
הערבי עם הפרחים הגעיל אותי אבל איכשהו זה לא הפריע לי. גם לא
הפריע לי שהוא נגע בי ושאתה פחדת.
עקב אחרינו מתולתל עם משקפיים, ורציתי לגשת אליו אבל המילים
עצרו אותי והלב שלי התחיל לפעום בחוזקה. רציתי לשאול אותו למה
הוא מייחל אבל האיטלקית שלי ממש גרועה.
הצטערתי ששניכם לא.
אז אני אחכה עוד קצת, אני תמיד מאחרת |
