סיפורנו מתחיל בסניף הדואר הראשי של העיר בולפה. בחור צעיר
חיפש עבודה שבה יהיה אפשר להרוויח הרבה כסף. הוא נרשם לחברות
כוח אדם, הלך בעצמו למקומות עבודה ושאל אם מחפשים עובדים וניסה
כל מה שחשב לנכון בשבילו. בוקר אחד צלצל הפלאפון שלו וכשהרים
שמע מהעבר השני קול של בחורה צעירה, הבחורה אמרה לו שיש לה
בשבילו עבודה בדואר שבו הוא יצטרך להיות דוור ושמרוויחים בזה
כסף טוב ואפילו טוב מאד. הבחור התלבט ולא ידע אם נראית לו
עבודת הדוורות והאם כדאי לעבוד בה. לבסוף, אחרי שיכנועים של
הבחורה מכוח אדם, החליט הבחור לגשת למנהל הדואר. למחרת בבוקר
הגיע הבחור לדואר, נכנס לחדר של המנהל, דיברו קצת והמנהל קיבל
את הבחור לעבודה. הבחור שמח שמצא עבודה ושעוד מרוויחים בה הרבה
אז בכלל טוב. למחרת בשעה 07:00 הגיע הבחור לעבוד. היה לו קשה
בהתחלה כי צריך לדעת את העבודה, אבל היה בסדר. אם הזמן הבחור
התחיל לאהוב את העבודה ולהתמחות בה ומאד נהנה וגם הרוויח
מצוין. אבל הייתה בעיה אחת קטנה, שהיא בעצם נורא גדולה, שהבחור
לא הבין למה זה קורה ומה הוא עשה. הבעיה היא שכאשר כלב רואה את
הבחור כשהוא דוור ובלי שהוא יעשה משהו הכלב נובח ומשתולל בטרוף
ורוצה לקחת ביס מהרגל או היד או התחת או האשכים של הדוור וזה
נורא מפחיד את הבחור ובכלל את הדוורים, ומה שהכי מעצבן זה
שבעלי הכלב שנושך אומרים: "אני מצטער, הכלב לא כזה בדרך כלל."
וזהו, לוקחים את הכלב וחוזרים לביתם. כאשר הבחור מסתובב באותו
מקום שבו הכלב נובח כמו משוגע כשהוא לא בתפקיד הדוור, הכלב לא
עושה כלום ושקט כמו דג, מאד מוזר. יש משפט שאומר "כלב נובח לא
נושך"  אך כאשר מדובר בדוור, תשכחו מהמשפט הזה כי הוא בכלל לא
נכון, צריך להגיד "כלב נובח כן נושך אז להיזהר"  כי זה באמת כך
ולא ברור למה. כבר קרו מקרים בעבר שכלבים נשכו דוורים ובעקבות
הנשיכה לדוור קרה משהו מאד רציני. דמיינו איך זה לראות מהצד
כלב תוקף בנאדם, מפחיד!

אחרי זמן מה הבחור התחיל לפחד מכל כלב שראה וגם מהכלב שלו
אפילו לא בזמן העבודה. אחרי תקופה מסוימת שנמשכה 4 שנים, הבחור
החליט לעזוב את הדואר אחרי שכבר התנסה בכמה נשיכות מכלבים
שלמזלו לא היו כל כך רציניות אבל החוויה הייתה מפחידה. מאז ועד
היום הבחור עדיין שומע על דוורים שננשכים מכלבים ובעלי הכלבים
אומרים את אותו התירוץ, "אני מצטער, הכלב לא כזה בדרך כלל."

אז מי יכול לענות לי על השאלה - למה כלבים "אוהבים" דוורים,
למה זה קורה?