הייתי יומיים במדבר וחשבתי עלייך
קטונתי כל כך מול הרים אדירים
נעלמתי בין מיליוני הכוכבים בשמיים
ואיבדתי את נוחותו המינימאלית של בית

התבוננתי שוב על אפסותי
נרמסת בהרף תחת סלע גדול
או אחרי נפילה מהר
והבנתי עד כמה קטן כוחי

צדקת יוספה
אני משחק משחקים
משום חוסר אפשרותי לעשות משהו ברצינות
משום חוסר אפשרותי לשנות מה שרציתי

הטבע ימשיך להתל בי ולהפגין חוזקו
וכך גם בכולנו ובך
ישקיף מעל כיפת שמימיו הפרוסים מעל
ויטיל בנו את הקשות שבגזירותיו

אנחנו בני האדם נמשיך לשחק עם עצמנו
נמשיך להאמין באמיתות מלכותינו
כשבעצם כל שבנינו מתמוטט עלינו
וככל שנתפלל יקירנו נקטפים בטרם עת.

7.6.03

ואני
מדוע רצית שאתגלה בפנייך
לא תעדיפי להישאר עם יציר דמיונך
הרי כך לא תתאכזבי אף פעם
ספרי לי מה את חושבת שאני
אולי זה מה שיספיק.