|
אני פתאום מרגישה ריקה
כאילו הוציאו ממני את כל האוויר
כל גופי נשנק ונחנק בתקווה
לעוד נשימה עגומה
כאילו נלקח לי כל תוכי
ונותרתי חלולה
או אולי התרגלתי לתחושה
הממלאה כל פינה
עכשיו בודדת ניצבתי
אל מול העולם הקר מנוכר
שאינו מבטיח שום דבר טוב יותר
משהשארתי הרחק
אולי התרגלתי לקיום הרגש הזה
לתחושת החום והבילבול
אולי התרגלתי למגע
לתחושת הרוך ופעימות הלב
כעת רק מעין ריקנות חלולה נותרת
והרבה מאוד כמיהה
צורך בנתינה של כל מה שאני
ואני כל כך הרבה
או שמא מעט?
מואסת אני בציפייה הדרוכה
משתחררת לרגע קט
אך חוזרת להיות בודדה
כשיגרת חיים
כמה שונה זה היה מלפני?
או שמא רק זכרונותי מתעתעים בי? |
|
|
לכבוד כבודו
בן-לאדן ה-7 :
אנחנו נאלצים
לסרב לבקשתך
התמימה אך עם
זאת החפוזה
לבנות מגרש טניס
בחלקה X
מאחר והחלקה
בשימוש בידי
מרכז הסחר
העולמי
עיריית התפוח
הגדול |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.