הרוח מקפיאה הכל
אמרה נערה
או הייתה זו בת קול
הרוח מקפיאה רגשות,
הרוח מקפיאה אהבה.

ספינה שטה על פני הים
חלק כמראה אמרו הספנים
אך ראו, מה זה שם?
רוח מנשבת אלינו, קראו
זהו סופנו, הרוח מקפיאה הכל.

על החוף עמדה נערה,
או היה זה רק צל
קול הבכי נשמע בכל
רוח נשבה על פניה
והיא רעדה, הרוח מקפיאה את הכל.

בחלון ישבה אישה,
או היה זה צילו של נר
הציפיה הורגשה בכל,
אך הרוח נשבה
הרוח מקפיאה הכל.

במיטתו ישן תינוק
או הייתה זו שמיכה נפוחה
שלווה הייתה בחדר
אך הנה נושבת הרוח
הרוח מקפיאה הכל

הסתתרו הספנים, ברחה הנערה,
בכתה האישה וניעור התינוק.
בקולם נשמע העצב והקור
כולם אמרו אותו הדבר, איש- איש בקולו
הרוח מקפיאה הכל.