אני יושב לי ערום בחדר
והאמת היא - שלא אכפת לי
יש דברים חשובים עכשיו על הפרק
אני דוחה ודוחה והזמן לא עוצר
האנשים סביבי משתנים, או שזה הרקע שמתעמעם

העולם קטן כתמיד, ואני יושב לי וחושב...
מהן העקרונות שלי, ומהם המשחקים?
אם אני חי, אז מה עם האחרים?

כולם שווים בפני אלוהים, בלי קשר להבדל וצד הגבול
אך אם תשאלו אותי - חלקם חושבים וחלקם שכפול
אני שומע את אלאניס מדברת על עצמה
ומרגיש אותה חושבת, מרגיש שיש בה נשמה
ואז מגיע או-טסי או-טס ומדבר הרבה יותר
אך כל אחד יודע שזהו דף שמדבר

מה קורה לך, שירה, שאת כה עצובה?
אולי את מרגישה שאת צריכה עוד אהבה?
יום יבוא, תראי, לא תצטרכי אותי יותר
ואז תפני, מנוסה, למצוא לך באמת חבר
כי אני - מה אני? רק כלי בידי האל
נועד להוציאך מהבועה ולעזור לך להתבשל
עוד מעט אלך, כשאסיים את תפקידי
ואז תוכלי למצוא לך אושר אמיתי