|
אין הרבה מילים לקטע הזה, הוא ממש קצר (חצי דקה בערך).
אז עכשיו תודות (הנימוס מחייב לא? שרצתי בבית הזה יותר מ8 שעות
לא?)
תודה לדורון אדם כוהנסקי טלג'י רוזנטל השני שניגן על הפסנתר
ונתן לי להקליט את אח שלו צורח.
תודה לרוני כהן, שנתן לי את האומץ לקחת את עצמי ביידים וללמוד
איך מתפעלים את המיני דיסק המחורבן הזה שאני לא מצליחה להפעיל
כמו בן אדם.
וכמובן לבן (בובו/ טוני) כבירי שצרח כמו מטורף כי אמא שלו לא
היתה בסביבה.
|
|
|
אני שונא אנשים
שחושבים
שהג'וינט זה
הסיגריה שלהם.
רבאק, קחו
שאכטה, שתיים,
ותעבירו הלאה!
סטלן במשבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.