אחי קראוס / בדרך להתבגרות |
כשעצוב אז בוכים,
זה ברור.
אז למה כשעצוב לך,
את לא בוכה?
אומרים שבכי מנקה את הנשמה,
אז מה כל כך מעיק על הנשמות שלנו
שאפילו להזיל דמעה, אנחנו כבר לא מצליחים?
פעם בכינו המון, שנינו, גם את גם אני.
בכינו על חברים שכבר אינם
על אחים, הורים... ילדים...
אולי יותר מכל, בכינו עלינו,
על שאיבדנו את עצמינו,
בדרכינו לחיים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|