|
לא ממבט ראשון אלא מבט חדש
ולא שינוי פתאום אלא כמעט בלתי מורגש
ולא מובן כלל איך היית לי אך עור ואך גידים,
עד שקרמת חלק בחיי, כמו חבלים סמויים
המתהדקים בסבלנות תחת עורי המבקש מגע
ואיך ראשון אתה במשכימים את הערגה
בתוך ראשי, כל בוקר עם צלצול שעון
כשקרן שמש מחממת זכרון.
18.12.01 |
|
|
כל הדרך מקרתגו,
לאירופה, דרך
האלפים, על פיל
מזורגג, יש לי
שפשפת,נגמר
האוזו, והמחשב
לא מוצא סרבר
לבמה חדשה!!
(חייל פוני
שבוז. ואין
הכוונה לפוני
כגון סוס קטן או
שיער על המצח.
החסרונות
המחרידים בכתיבה
ללא ניקוד.
ג'יזס.)
(ג'ונסון בשיעור
היסטוריה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.