קניתי חצאית אדומה
עם נקודות שחורות
וטול אדום
תפוח
מלמטה
שתצעק שאני כאן
עד שגם אני אשמע.

הלכתי ברחוב
זוקפת צוואר
וחזה
מנענעת ישבן
בייחוד כשחשבתי שעברו לידי
גברים.

מתחת לשדרת העצים
לא השתוחחתי
הנחתי להם להגביה ענף.
"אני עוברת כאן עכשיו,
אתם שומעים?",
זה החצאית שלי מודיעה בחשיבות.

כמו שחקנית קולנוע
משנות הארבעים
של המאה הקודמת.

זו שהיה לי בה בטחון עצמי

ומכנסי ג'ינס.

(04.10.2003)