כשאני מרזה זה מיד משפיע לי על הפנים לרעה. אז עד שלא תראו
שהפכתי למכוערת חסרת סנטר כפול, אל תשאלו אותי:"רזית"? בכל פעם
שמישהו מחמיא לי:"את נראית יופי, רזית"? אני משתכנעת מחדש
שבאמת השתנה מראי, אפילו יכולה אני להרגיש את זרועות ידי ורגלי
הקצרות והשמנמנות משתנות לאיברים ארוכים ודקים, גבעוליים ממש.
שהרוח מלטפת אותי על החוף בסיני ההרגשה הזאת כל כך חזקה שאין
צורך אפילו בחיזוק סביבתי בנוסח: "את נראית מצוין, רזית"?.
כשאין מראה בנמצא ורק הרוח והטבע שולטים בגופי ובשיערי נדמה לי
כי הפכתי ליצור היפה ביותר עלי אדמות, ואילולא ראיתי סביבי עוד
כל מיני נשים שמרגישות בדיוק כמוני בהתהלכן על החוף כשרוח
מבדרת את שיערן ובדואים הצמאים לחברת אישה מלווים אותן במבטם,
הייתי מתפתה להאמין שהפכתי ליצור אלוהי בעל יופי עוצר נשימה.