הם רואים בו מוזר
הוא מכנה עצמו כ-"לא מוגדר"
הם עורכים דיון-
הוא בחלום.
הם לומדים ספרות עברית
הוא כותב שירים באנגלית
בספורט מיתעמלים-
הוא כותב תווים.
לפני שנה שאלתי אותו: "מה שימך?"
חייך במבוכה והשיב בלחישה- "שתיקה"
איש לא שם לב שחודש הכיסא ריק
היום המורה נכנסה ואמרה: "אסון אירע"
היתה שתיקה ומבוכה.
איש לא היה מודע,
איש לא ידע מה שימך.
החברה והמשפחה הזילו דימעה אל מול המצבה,
המורה והכיתה המשיכו בדיון בכיתה.
והסביבה ה"קרובה" אמרה שהיא לא ידעה,
שהיא לא ראתה...
וכולם בתדהמה לחשו כמה שזה נורא...
והוא- עדיין ממשיך בשתיקה
אך עכשיו מתחת לאדמה. |
