בדיחרוז
לבעל ואישה שעורם לבן,
נולד תינוק, בחודש חשוון.
מה מוזר! לקטנצ'יק יש עור,
ממש, ממש, בצבע שחור.
הבעל התם, כלל לא מחה,
שום דבר, לא העיב בשמחה.
חלפו שבועות וזה הבעל,
ניגש לאישה ובתום לב שאל.
איך זה שלשני אנשים לבנים,
יולדו לפתע, ילדים שחורים?
ענתה האישה ללא היסוס,
כמי שיודעת לרכב על הסוס.
בעלי היקר, אינך זוכר?
בזמן הריוני? אצלנו בחצר?
עבדו שלושה בחורים צעירים,
ושלושתם היו? נכון! שחורים.
וברור לכל כי זה משפיע,
וצבע שחור, לילד מגיע.
אהה... נכון, עונה הבעל.
זה מתאים, כמו שרוך לנעל.
לימים נסע לבקר את אמו.
והיא ישבה לשיחה עמו.
איך יצא שצבע העור,
של הבן הקטן שלך, שחור?
אהה... אימא שלי יקרה,
שום דבר כאן לא קרה.
וכך לאם הוא מספר,
מה שאשתו לו, מכרה כהסבר.
בעיני האם נדלק ניצוץ פתאום,
כאילו נעורה מאיזה חלום.
בני, כל חייך, הייתה לי דילמה.
ורק עכשיו, נפתרה הפרובלמה.
לפני שאתה יצאת לאור,
בחצר שלנו-עבד חמור. |