שוקי מגיע לסטרוליק. דופק על הדלת ומישהי פותחת.
מ: " שלום, קבעת פגישה?"
ש: " פגישה? את רוצה סטירה? איפה סטרוליק?"
מ: " אין צורך להיות גס רוח. סטרוליק כרגע באמצע פגישה במשרד
שלו"
ש: " פגישה? התחרפנת? את בסדר בראש? שמעת על אבולוציה?"
מ: " תיאזר בסבלנות, זה מה שנעשה עכשיו: אתה תחכה פה בחדר
ההמתנה בזמן שאני אבדוק אם שמך מופיע ביומן. יש לי הרבה עבודה
לעשות - תיוקים, ניקוי קנקן הקפה, טלפונים ו-"
ש: " (קוטע אותה) בסרט 'האזרח קיין' אורסון וולס נראה נח על
ערש דוואי. את יודעת מה המילה המפורסמת שהוא לוחש שם?"
מ: " (מתלהבת) אני יודעת, אני יודעת - רוזבאד"
ש: " ואת יודעת מה פירוש המילה הזאת?"
מ: " לא..."
ש: " (ברוגע) פירוש המילה הוא (באטרף עצבים) שזה מעניין ת'סבתא
שלי העבודה שלך יא מפגרת"
מ: " (ממהרת לאינטרקום) מר סטרוליק?"
ס: " כן"
מ: " מר שוקי מחפש אותך"
ס: " (מצחקק) כן, שמעתי אתכם שם בחוץ. (מחכה לתגובה שלה) מה,
את בשוק? את לא יודעת מה לומר?"
מ: " אמ..כ...כן"
ס: " אז צאי מזה! תכיני לי קפה. תכיני גם למר שוקי ולמר חתולי.
קפה לכולם!"
מ: " זהו מר ס.?"
ס: " כן, וקחי את חתולי וסרקי אותו, הוא נהיה ממש עצבני כשהוא
לא מסורק"
נפתחת הדלת שלו וחתולי נזרק על הראש של מזכירה מאחורה. הוא
נאחז בה עם אחיזת טפרים. היא צורחת מפאניקה ומשתוללת בחדר עד
שהיא מתקרבת לחלון, שם שוקי עומד.
ש: " הנה, תברחי מפה! (פותח את חלון ומראה לה לעבור דרכו)"
המזכירה מזנקת מהחלון ארבע קומות למטה לרחוב.
ס: " ברוך שפטרנו, לא היה לי איך לשלם לה"
שוקי נכנס ל'משרד' של סטרוליק ומוצא אותו צובע בלק את
הציפורניים באצבעות של הרגליים.
ש: " 'באמצע פגישה',הא?"
ס: " גם פגישה עם עצמי נחשבת, זמן איכות עם סטרוליק קשישא"
ש: " (בארסיות) נו ברור, גם כשאני רוצה לבלות קצת זמן איכות עם
עצמי אני מפדר את האף או דוחף דילדו שחור לתחת"
ס: " (לא קולט) אתה מעדיף דילדו, אני מעדיף לק. בכל מקרה, ברוך
הבא למפעלי 'דוגרי'"
ש: " מה אתם מציעים?"
ס: " אני שמח שהיית מספיק צפוי בשביל לשאול את זה שוקי. דוגרי
מספקת מוצרים כנים, מוצרים שאומרים לך בפרצוף שהמוצר לא מושלם
אבל המחיר עממי"
ש: " כן? אז מה חדש?"
ס: " (לעצמו בקול) כל כך צפוי... החדש פה שוקי הוא השמות
למוצרים. למשל הבמבה שלנו(זורק לשוקי במבה). קרא מה השם שלה"
ש: " (קורא) 'זו לא במבה אוסם אבל עוד אפשר לבלוע את זה'.
מעניין, ישיר, כנה. אני חושב שאטעם מזה"
ס: " (שוקי טועם) ממש ללקק את האצבעות, הא?"
ש: " (בליווי עוית) את האצבעות של הרגליים, חרא של במבה. איזה
עוד מוצרים יש לכם?"
ס: " יש לנו נייר טואלט משלנו. הוא נקרא 'זה לא חוגלה וזה לא
תלת שכבתי אבל זה מנקה חרא ועדיין לא גורם לדימום מהתחת'"
ש: " בדיוק נייר הטואלט שחיפשתי!"
ס: " מאחר והעסקים היום במדינה הם לא משהו, אנחנו מספקים גם
שירותי ייעוץ. זוכר את פשיטת הסמים הגדולה בבאר שבע ואשקלון?"
ש: " כן, בואנה, היו שם איזה 10,000 שוטרים! לא ידעתי שבישראל
יש כזה מספר שוטרים"
ס: " אז זהו שאין. בעקבות המלצה של 'דוגרי' המשטרה הצליחה
להתמודד עם מספר השוטרים הנדרש למשימה בעזרת גיוס חיילים
ממצרים, כמה מהחמאס, סדאם חוסיין, 200 דולפינים, 50 כלבי ים
ועוד איזה 2000 פועלים תאילנדים, אותם שיכנענו להצטרף או
שיגורשו מהארץ. מן הסתם אחרי הפעולה גירשנו את הפועלים
קיבינימט ושחטנו את כלבי הים תוך שימוש בעוד מוצר מבית 'דוגרי'
- לום ברזל 'אמנם לוקח הרבה יותר מכות להרוג עם זה כלבי ים אבל
בסופו של דבר זה עושה את העבודה'"
ש: "ומה עשיתם עם הדולפינים?"
ס: "האכלנו אותם"
ש: " במה האכלתם אותם?"
ס: " בכרישים, זרקנו אותם לבריכת כרישים, הם נטרפו תוך פחות
מהזמן שלוקח לך לומר 'אבל דולפין זו חיה ידידותית'"
ש: " אבל דולפין זו-"
ס: " אז מה אתה חושב על המפעל שלי? אין לך מושג כמה השקעתי
ב-"
ש: " (קוטע אותו) בסרט 'האזרח קיין'..."