הדר בר-אל / למדני איך |
נסתר.
הוא מהלך בעקבותיי אורב,
עד שתחפץ אהבתי
עד תתפרץ בגוף מאושר.
אך אם בגדנו בו
ולא נאהב
וכל רינוניו היו לשווא,
שוטמת וקוצפת תהא חשכתו.
וימים רבים לא מש מזכרוני מראהו
ובשלישי פתחתי חלוני,
ובשלישי ראיתי את הים,
ודמעותיי ירדו עד אליו
ולא היו לו לזרא.
כוחי לא עמד לי לגשת
ולא נפרשה יריעתי לרגליו
ולא ידע ליבי כיצד לומר לו:
לך אני נכנעת!
איתך אני קורנת ונרמסת,
בשחר יום, בליל סגריר.
בקש נפשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|