בואדי שליד הבית
בשביל העיזים התלול,
סירה קוצנית חובקת עיקול
מותיר סימנים על רגלי.
סלע גיר סגרירי
מחביא רקפות ודורבן
וריח של חורף ואורן
חומק לנחירי ילדותי
מחזיר אותי למצוד
אחרי צנוברים אבודים.
מצויד במקל פחית ואח גדול
הלכנו לשלוחת הסברס
מנקבים אצבעות מול נוף ים.
נוטפי עסיס דביק
הוא לוקח אותי למנזר
שם נרחץ במעין הקפוא
שנחצב באבן ההר.
מה טוב יותר?
לזכור את ההר בו גדלתי,
או לקנות דירה בשיכון
החדש שבנוי על חורבות
זכרוני? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.