לילה סגרירי ברביעי לאוקטובר 2003
אני לא מצליח, אני פשוט לא מצליח לישון, אני יושב כאן באמצע
הלילה ופשוט לא מצליח להרדם.
הסיגריה בוערת והבירה לידי, הכל שקט מסביב ואני עם עצמי עסוק
בלכתוב את מחשבותיי, היום אחרי הרבה מאד זמן פרקתי את אשר על
הלב שלי. סוף סוף יצא לי לשמוע אותך ולהגיד לך כמעט את כל מה
שהיה לי לומר. לא ציפיתי להפוך לך את העולם ולא ציפיתי לזרועות
פתוחות. למעשה התגובה שנגרמה כתוצאה ממה שנאמר הייתה בידיוק
התגובה שחשבתי שתיהיה, המצב אולי לא נוח אבל בתכלס מתי זה זמן
נוח לפרוק את מה שעל הלב. אני שם לב לפחות מהניסיון האישי שלי
שאף פעם זה לא זמן מתאים, תמיד יש משהו שמפריע.
הגשם סוף כל סוף פסק
זה פשוט לא זה. הייתי איתה התעלסנו בתשוקה, זה חסר טעם.
זה היה פשוט צורך גופני שסיפקתי, ברגע שגעתי לפורקן זה נעשה
חסר משמעות. הרי חשבתי לכל אורך התהליך עלייך, הבחורה ששכבה
לצידי הייתה דמות ריקה מתוכן שמילאתי אותה בך. את היית המושא
אליו אני חותר, הסקס הזה הוא ריק איני רוצה בו עוד. כל הבנות
שביליתי איתן אחרייך, נבלעו לתוך הכלום הזה של חיי.
ריח מתוק של מים על המדרכה
אני אוהב אותך יקירתי, אני ממש אוהב אותך.
אני כרגע חש את הפתגם.
"לא תדע ערך של דבר בחייך עד שלא תאבד אותו".
ואולי רק אולי זה מה שאני הייתי צריך, אולי זה היה המכה החזקה
ביותר שקיבלתי אל תוך חיי. הברק הזה ביום בהיר שפתח את עיניי
לאמת שלי.
אני לא מתגעגע למה שהיה איני רוצה לחזור לשם, אך דבר אחד אני
כן יודע אני רוצה אותך איתי, אני רוצה שאת תיהיי איתי, אינך
רואה שאני אוהב אותך???
עשיתי טעות ואני מתחרט על כך, לפי מה שעיניי רואות אני אמשיך
להתחרט על כך עד יומי האחרון.
זה היה המכה שהייתי צריך כדי להבין שאני רוצה רק אותך.
את לא תאמיני לי אני יודע שלא אבל הייתי מתחתן איתך, באמת
הייתי שם לך טבעת על האצבע ונשאר איתך לעולמים.
האם אין זה משנה לך כלום?
האם הייתי כל כך ריק מתוכן בחייך שדברים אלו אינם נוגעים לך
עוד?
גשם החל יורד
לעולם לא עשיתי דבר כזה, מעולם לא הרגשתי כזה ייעוד כמו שאני
מרגיש כרגע. " את ואני נועדנו זה לזו" זה מה שמהדהד לי בראש
שוב ושוב. זה נועד לקרות, המעידה הזו הייתה טעות פאטלית, טעות
שעלתה לי בחיי.
כי אני מת מבפנים, אני ריק מתוכן, "משב רוח במורד הרחוב"
אין לי די מילים לתאר את העצב שמחלחל בי בעוד אני כותב מילים
אלו
אין די אהבה בעולם שתוכל למלאות את החור הזה אצלי בלב כמו שאת
יכולה. אני אוהב אותך.. אני רוצה אותך רק אותך לא אף אחת
אחרת.
אני מביט בתמונה שלך שעות, חושב מה היה יכול לקרות.
אני רואה שזה חסר סיכוי אבל אני לא רוצה לוותר, איך עשיתי מה
שעשיתי? אני כל כך מצטער.
האבסורד הוא שלא הייתה סיבה לפרידה שלנו, לא היה כל גורם מפריע
שקרע אותי להפרד ממך.
אני, אין מי להאשים אין אצבע מופנת לאיזה בחורה זרה שבגדתי
איתה או לאיזה בחור זר שבגדת איתו. רק אני.
אני דפקתי לעצמי את הדבר היחיד שנתן לי אור לחיות, העולם כולו
חשוך. האושר עמום וחסר טעם בלעדייך.
דמעות זולגות כמו הגשם בחוץ
הבכי החרישי הזה הוא מה שנותר מעצם מהותי.
הבכי הזה זו את.
אנא חיזרי אליי, תני לי הזדמנות.
ואם נחזור לא אתן לך ללכת לעולם.
אחבק אותך חזק, חזק ולא אתן לך לחמוק מבין ידיי.
גם אם זה יהיה הדבר האחרון שאי פעם אעשה. |
