[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לילך רוזן
/
האח היקר שלי

הכל התחיל לפני 18 שנה.
הגעתי לעולם.
הוא היה מאושר עד הגג! לא הניח לי אף לא לרגע!
הוא היה בן 16, צעיר, מקובל, בחור שיוצא הרבה לבלות, אבל איך
שאני הצטרפתי למשפחה, לא עיניין אותו כלום!
בימי שישי, במקום לצאת עם חברים כהרגלו, העדיף להישאר בבית,
איתי, להחליף לי, לשחק איתי, לעשות לי פרצופים מצחיקים, להרדים
אותי ולפעמים אף להתעורר באמצע הלילה, כשלא ישנתי טוב.

אוי איזה אח!

כשהוא היה בן עשרים (קצין בצבא), הייתי בת 4.
בתשיעי לתשיעי 1989, חגגו לי יום הולדת בגן, אבל יניבי, יניבי
היה בבסיס, ולא הסכימו לשחרר אותו כדיי שיוכל לראות אותי.
הגעתי לגן בבוקר, עם הוריי היקרים, לחגוג עם כולם יום הולדת,
אבל הייתי מאוד עצובה כי ידעתי שאחי יניב לא יהיה שם.
שיחקנו משחקים, שרנו שירים, ואיך שהתיישבנו כל הילדים לאכול
ממתקים ועוגות.
נפתחה הדלת.
ומי היה שם?
כן!
אחי היקר, אחי יניב!
קפצנו אחד על השני כאילו לא התראינו חודשים,
הוא הרים אותי גבוה גבוה וחיבק אותי כל כך חזק!
איך שמחתי!

הוא ישב כמה ימים בכלא צבאי על זה אבל ממש לא הפריע לו.
מאז, הוא היה בא לבקר אותי בגן.
היינו מטיילים ביישוב שלי.
עשינו כייף חיים.

השנים עברו, שנינו גדלנו, הוא עבר לתל אביב, התחתן,
אבל שום דבר לא השתנה, הוא תמיד, אבל תמיד, היה שם בשבילי! באש
ובמים!

יום אחד.
פתאום, הכל נגמר.
הוא ניתק קשר מההורים שלנו, לא שמעתי ממנו, לא קיבלתי טלפונים
לימי הולדת שלי, ולא כלום!
הרגשתי כל כך לבד (למרות שיש לי הורים מדהימים, אחות מקסימה
ועוד אח נפלא)!

לאחר שנה בערך שמעתי מדוד שלי שהוא עבר לארצות הברית, הייתי כל
כך בדיכאון, כל כך התגעגעתי אליו!
הרגשתי כאילו לקחו חלק ממני, ואני לעולם לא אהיה שלמה שוב!

ככה עברו להם חמש שנים ארוכות, לא ידעתי מה אתו, במה הוא עובד?
מה עם הילד הקטן שלו?
האם יש לו עוד ילדים?
פשוט כלום!

אני והוריי נסענו לארצות הברית לבקר את אחותי, שהיא עברה לשם
אחריי אחי יניב, בזכותו.
אמא שאלה אותי האם כדיי להגיד ליניב שאנחנו פה..
אמרתי לאאא ישר!
"אמא, לא התאכזבת מספיק ממנו?
לא סבלנו מספיק?
כמה אפשר?
מה, את חושבת שאם הוא ידע שאנחנו פה, הוא יבוא?
לא ממי שלי, הוא לא רוצה שום קשר איתנו, בואי נשלים עם זה
ונהנה אצל שרי!"
אמא הסכימה, לא טלפנו ליניב.
אחריי שבועיים של שהייה אצל אחותי, חזרנו אני ואבי לארץ, ואימי
נשארה שם לעזור לאחותי ומשפחתה לעבור דירה.
אני חזרתי ארצה, טסתי ליוון עם חברות, ואז ביום בוקר בהיר, אבא
שלי התקשר להעיר אותנו, עניתי לו, ואז, שמעתי משהו שהקפיץ לי
את הלב לשמיים.
"לילכי?"
"אה אבא?"
"בוקר טוב! לקום כבר שמונה בבוקר",
"טוב אבא"
"את יודעת לילך, אמא איחרה שוב את הטיסה, ביום!"
"מה?! למה?! לא עצוב לך אבאל'ה?"
"לא, את יודעת למה?"
"למה?"
"את יודעת איפה אמא שלך?"
"אצל שרי לא?"
"לא, היא אצל יניב!"
"מה?!
איך?
מה זאת אומרת?"
"כן, יניב התקשר לשרי (לאחר שניתק גם ממנה קשר ביום שסיפרה לו
שהיא רוצה לחזור להיות בקשר עם ההורים, כי גם היא הייתה מנותקת
מאתנו), ואמר לה.."שרי...יש לי הרגשה שההורים פה"
וובכן, הוא לא טעה הרבה, היינו, הלכנו אבל אמא נשארה.
ואז הוא דיבר אתה ובא לאסוף אותה אליו הביתה!
הלב שלי התמלא שוב!
הייתי כל כך מאושרת!
ידעתי שאם הוא השלים עם אמא,
עכשיו אני אשמע ממנו.

וכך היה, הוא טלפן הביתה אחריי שחזרתי מיוון, ודיברנו פעם
בשבוע,
עד שאני, אבא ואמא שלי (אחריי חודש וחצי של שהייה בארץ) טסנו
אליו.

איזו פגישה! היינו שנינו עם דמעות בעיניים!
הוא לא האמין על איך שגדלתי.
וכמה שאני דומה לו!
הוא לא הוריד ממני את העיניים! גם אני ממנו!

היינו אצלו כמה ימים ואז נסענו כולנו לעשות את החג אצל אחותי.
איזה כייף היה! להיות כולנו שוב ביחד! (חבל שאחי עידן לא היה
שם).

וזהו, עכשיו חזרתי משם, מלאה התרגשויות,
לא יכולה לחכות לפעם הבאה שאראה אותו!

אוי איזה אח!
כמה שאני אוהבת אותו!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
23.






בוליביה מתקנת
טעות נפוצה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/10/03 10:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לילך רוזן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה