[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מה אוזניי שומעות בזמנים אפלים אלו? אף על פי שעוור אנוכי, אני
רואה את האמת טוב מהאחרים, שמאור עיניהם עדיין להם?
איך, בשם שמיים, יתכן זה, כשכול האנשים יכולים לראות זוועות
שאני רק בחלום שלי רואה?
מה אוזניי שומעות בימים אלו? איך יתכן שאדם את אדם רודף על
המטבע הקטן שכבר חסר לו? איך יתכן שכך העולם סובב לו, והאדם
עדיין עסוק בלרוץ במקומו ובלחפש לעצמו דרך להרוס אותו? האין
כולנו בני אותו עם? אנחנו בני-האדם ככלות הכול, ואף על פי כן,
אנחנו מתנהגים גרוע מחיות. איך זה שאני, אשר מעולם לא היה לו
מאור עיניים, רואה אף יותר מאלו אשר ראו את התינוק מת, את האם
מפוזרת על הכביש, את האב מחורר כמו מסננת, ואף על פי זאת -
אדישים למה שהם רואים, וממשיכים לעשות הכול למען זה אשר לעולם
לא אומר להם שלום? שומע אנוכי את קולות האנשים אשר סבים הם
סביב רחש המדורה וקוראים הם לנקמה, אך למה אנוכי היחידי ששומע
את לחישותיהם של אותם נבלים בני-בליעל הללו, שהם אשמים בהכול?
עוור אנוכי, אך יתכן שאני הרואה היחידי לסיומו של האדם, כשכול
כך הרבה אנשים סובבים את העולם? ומאיפה תגיע הישועה אם לא
מהאדם, כי האדם הוא האל שנטש את עצמו. למה באמונה, שאפילו
העוורים רואים שהיא רק אשליית ההמון, כה רבים הולכים לקראת
הנודע והאהוב, כאילו הוא יריב ובנוי כולו מהצל של פחדנו הנורא
ביותר. הם, אשר בראו לנו את החיים, כבר אינם איתנו! הם, אשר
מתו בהגנה על נשמתנו הארורה (או שכך הם נהגו לומר לנו!), הם,
אשר הקימו אותנו מכלום, העלו אותנו לעבר כיוון נורא יותר
מהשלוליות ומערימות הרפש, שבהן חיינו במצב גרוע אף יותר מהמסכן
בפרעושים! הם אלה אשר באמת היו זקוקים לנו! הם אלה אשר סבלו,
היו חסרי חיים, חסרי תקווה, חסרי הבנה, בורים בעולמו של האדם
האמיתי, בורים בחיים ובמוות. למה שאנחנו נסבול על אותם אלה אשר
בראו לנו את האמונה העיוורת וחסרת הפניות? הם היו רמשים קטנים
ועלובים אשר רצו להיות משהו?! למה שאנחנו נסבול את שגיונותיהם
של אותם אנשים, אשר בדורנו קמו, והם כפי שהיו אותם אלה שקמו
מלפני שהומצאה המילה הראשונה?!
עוור אנוכי, אך רואה בגאוותי את האמת שלי!
עוור אנוכי, ועל כן איש אינו מקשיב, כי ידוע שעוורים הם אלו
שמקדישים את עיקר חייהם בשביל להקשיב. אך מי אמר שאיננו יודעים
לדבר, ללמוד ולחיות באמת?
עוור אנוכי בגאוותי שלי! אך אף על פי כן, תאמר האמת מפי בקול
שאגה, שירעיד את ההרים הגבוהים ויתגלגל אל העמקים, וכל תקוותי
תוצק לרגע זה, בתקווה שהאנשים שמאור עיניהם קיים... אינם חרשים
גם...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בועז, אם לא
תכניס סלוגן שלי
אני אתאבד, אבל
באמת בצורה
מזעזעת שתכה
הדים ותביך
אותך. למה אתה
צריך את זה, לא
יותר קל להכניס
סלוגן קטן?

אחד לא מתייאש
(בינתיים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/10/03 18:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יובל (טרובדור) אומנטור

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה