שָׁטְפוּ הַשָּ-דוֹת אֶת הַנַּעַר
כְּמוֹ גַּלִּים גְּבוֹהִים וּבְהִירִים שׁוֹמְרֵי סוֹדוֹת
צָחֲקָה אֵלָיו הַשֶּׁמֶשׁ מוּל קָמָה הַכּוֹרַעַת בָּרוּחַ
שִׁבֳּלֵי הָחִטָּה סָגְדוּ שׁוּב בִּתְפִלָּה חֲרִישִׁית
לְשָׁמַיִם
שָׁמַע אוֹתָהּ הַנַּעַר בָּאָבִיבוֹ
חָשַׁב בִּפְלִיאָה עַל הָרֶגַע הַזֶּה
מִשְּׁבָּרִים שֶׁל אֹשֶׁר גָּדוֹל
בְּיָם הַגִּבְעוֹלִים הַצָּהֹב הַנָּע בָּרוּחַ
בַּדֶּרֶךְ מֵהַקְּבוּצָה אֶל הַשַּׁעַר
לְיַד הַשְּׁבִיל הָחוֹצֶה אֶת הַשָּ-דוֹת
רָאָה אוֹתָהּ פִּתְאוֹם מֵהַלַּיְלָה הַקּוֹדֵם
כְּמוֹ מִטָּה שְׁקוּעָה בֵּין הַגִּבְעוֹלִים הַגְּמִישִׁים

מְהוּמַת-חֶמְדָּה פְּשׁוּטַת אֵיבָרִים
שִׁבֳּלִים שֶׁטֶּרֶם קָמוּ מִשְׁנָתָן
שׁוֹכְבוֹת מְקֻמָּטוֹת מִתְפַּנְּקוֹת עִם הֶעָפָר
זוֹכֵר אֶת טַעֲמָן זוֹכְרוֹת הֵן אוֹתוֹ
הֵן לֹא תְּסַפֵּרְנָה לְאִישׁ
כִּי נִרְמְסוּ בְּאַהֲבָתוֹ.