בדרך כלל אני מגיעה ראשונה. אני יוצאת מהבית שלי בדיוק בזמן.
יש לי דירה קטנה שאבא ואמא קנו לי. בחדר אחד יש ספה של סלון
ושולחן קטן עם אגרטל קטן עם פרחים חדשים. כדי שיהיה נעים. בחדר
השני יש לי מיטה אחת, בעצם מיטת יחיד שאני מסדרת אותה כל בוקר
כשאני קמה. ליד המיטה יש לי כוננית מקש מדליית אל כרמל ועליה
אני שמה כל מיני בקבוקונים קטנים של בשמים שהאחיות שלי נתנו
לי. כשיש אבק, אני מנקה. אני תמיד דואגת שהבית יהיה נקי
ומסודר.
אני נכנסת למונית בחולצת הגולף הלבנה החגיגית שלי, והריח של
השמפו בשיער שלי נעים לי באף. אני שמחה. הכי כיף זה הריגוש של
לפני. כשהייתי קטנה כל יום ששי הייתי מתקלחת וחופפת טוב טוב
ולובשת את הסרבל פסים וחולצת גולף לבנה, והריח של השמפו היה
מתערבב עם הריח של העוף הצלוי. אני אוהבת לחשוב על זה.
אבא פותח לי את הדלת עם העיתון ביד וחוזר לשבת. יש לו עוד הרבה
לקרוא. העיתון מסתיר אותו לחלוטין. ולמרות שאני יושבת מרחק שני
מטר ממנו, הוא לא ממש רואה אותי ולא אני אותו. אני מסתכלת עליו
מבעד לעיתון, מנסה לדמיין את הקמטים העמוקים שלו זזים. אני
רואה את העיתון זז על פי קצב הנשימות שלו. אמא במטבח מבשלת
ומקשיבה לרדיו לתכנית ההיסטורית של פרופ' מיכאל הר סגור. היא
נורא אוהבת היסטוריה ומקשיבה לתכנית בקביעות. אני מכבדת את זה
ולא נכנסת להפריע. אני מסתכלת על השעון. האחיות שלי מאחרות כבר
בשלושים וחמש דקות, אחרי שהן בעצמן ביקשו להקדים ל - 19:00.
תמיד קבענו ל - 19:30. אבל לפני שבוע הן ביקשו שנקדים ל -
19:00. לא אמרתי כלום. עכשיו כבר 19:37. אני כל כך רוצה שהן
כבר יבואו אבל אני גם נהנית לחכות. לחכות למשהו טוב זה כיף.
לטלי יש שלושה ילדים, אחד מהם נולד רק לפני חודש. תינוק מתוק
כל כך. היא מניקה אותו אז היא לא יכולה לשלוט בזמן כל כך טוב.
יעלי היא האחות הכי קטנה. היא בת 24 והיא נורא יפה. כל שבוע או
שבועיים היא מביאה לארוחה בחור אחר. כולם כל כך יפים. הבנים
שהיא מביאה תמיד מלטפים לה את הרגל מתחת לשולחן, אבל אם אני
מספרת לה משהו, היא תמיד מנסה להקשיב לי בריכוז, למרות שהליטוף
מדגדג אותה. בסוף היא כבר לא יכולה יותר ומתפוצצת מצחוק.
לפעמים טלי רוצה לדבר עם אמא אז היא נותנת לי להחזיק את
התינוק. אני מסתכלת עליהן יושבות במטבח ומדברות כמו שתי חברות
טובות. הן אוהבות לשבת ביחד ולדבר, אז אני לא מפריעה להן.
התינוק מסתכל לי עמוק עמוק בעיניים הכחולות שלו ומחייך אליי
ואז הוא שולח יד ומלטף לי את הלחי. הציפורניים שלו ארוכות וזה
קצת שורט אותי, אבל זה לא כואב. אני כבר מחכה שטלי ויעלי יגיעו
כי אז הבית מתמלא פתאום רעש של ילדים ושמחה ואז גם אמא ואבא
יהיו שמחים. נשמע צלצול בדלת וזה התפקיד שלי לפתוח להן. אני
אוהבת שהן מחבקות אותי, אפילו שזה חיבוק קצר. התכנית של מיכאל
הר סגור הסתיימה ואמא מביאה את האוכל לשולחן. עכשיו היא גם
מוציאה את האגרטל עם הפרחים, אז אני יכולה להריח אותם ולהנות
מהם. כלניות במיגוון צבעים. שתי הבנות הגדולות של טלי יושבות
על הריצפה ומציירות ציורים לסבתא. הן לא רוצות לבוא לאכול את
העוף הצלוי. הריח שלו כל כך טוב. אמא שמה לי גם אפונה מבריקה.
ליעלי יש חבר בלונדיני. הוא לא אוהב עוף. הוא אוהב את יעלי.
אני חושבת שיעלי אוהבת אותו הפעם באמת. יוסי, הבעל של טלי אוהב
אותה. הוא שם לה סלט בצלחת.  
בלילה, אני שוכבת במיטה שלי ועוברת על כל הדברים שקרו לי היום.
רק עוד שישה ימים וזה יחזור עוד פעם. זה כיף לחכות לדברים
שאוהבים.