את. שמעתי אותך הולכת
יורדת במדרגות, אחרי שהיית אצלי בלילה
לא ידעתי אם כדאי לי לקום מהמיטה
או אם אני יראה אותך אי-פעם

כשהתקשרתי לא מצאתי מילים, אז ניתקתי.

אני לא בטוח שמה שעשינו היה חכם
או אם הייתי טוב.
אבל אני יודע, שמעכשיו,
כלום לא יהיה אותו הדבר.

אתה. אתה שם מעבר לכביש.
האיש עם הזקט הכחול.
אני לא בטוח איך קוראים לך.
או בן כמה אתה.
אם אתה נשוי, גרוש, אלמן או רווק.
אני רק יודע שאתה קם כל יום,
יורד לרחוב, הולך לעבודה בזמן וחוזר בזמן.
רציתי שתדע, שאתה ההשראה שלי.
אצלך הכל פשוט.
רק רציתי שתדע.