חשיכה, אני פוסעת לאיטי ברחוב האפרורי, פנסי המכוניות בוהקים.
כל האנשים נעלמו, אין כלב בחוץ, אפילו חתולי הרחוב נעלמו. אני
לבד לבד בעולם. היכן נעלמו כולם? מחפשת חלונות מאורים, אך הכל
חשוך, הכל מכוסה במין עצבות. אני לא יודעת לאן לפנות. האם הגיע
קץ העולם? ואם כן, למה הוא לא לקח אותי איתו. לבד, נשארתי לבד,
גלמודה.
פתאום פוסעת לעברי מקצה הרחוב דמות, מי זה מהלך לו שם בחושך,
האם יפגע בי? אני פוחדת, גופי מתחיל לרעוד.
ואז, אני רואה אותך, אותך אהובי, ומחייכת, מחייכת בלי סוף, אתה
מחבק אותי חזק ומבטיח שלא תעלם לעולם.
טוב לי, אבל זה רק חלום. חלום שלי ושלך ושל קץ העולם. אלוהים
החליט להשאיר את שנינו יחדיו גם לאחר הקץ. תם ונשלם. נתראה
בבריאת העולם.