שמתם לב אי פעם כמה שירים נכתבו על מחלות נפש? מתוכם, שמתם לב
כמה שירים נכתבו אי פעם על פרנויה?

איבדתי את המצית שלי ביום שבת ולא היה לי כוח לקנות אז אני
מעבירה את הלילות בנטיות פירומניות משותפות לי ולשבע חבילות
גפרורים ישראליים למהדרין.
מדי פעם אני חוטפת פרנוית חשיכה ומביטה בפחד סביבי, מדליקה את
האור, מתעצבנת בגללו ומכבה אותו שוב, מנסה להירדם עם גפרור ביד
בתקווה שאני אישרף או משהו. במקרה.
כמובן, שאחרי כמה פעמים שאני מגלה שכל זה לא קורה אני מחליטה
לעשות משהו מעניין וקמה לכתוב פה כמה מחשבות מטורפות שבדרך כלל
לא מעניינות אף אחד, אבל זה מעביר לי את הזמן.

לפני כמה זמן חלמתי בהקיץ שאני פוגשת את מרילין מנסון. חלמתי
שהוא בא לישראל ואני רואה אותו עובר ברחוב ואף אחד חוץ ממני לא
מזהה אותו. ואז פתאום ראיתי מישהו מתגנב מאחוריו ומנסה לחנוק
אותו ושאני מצילה אותו ומגלה שהמישהו הזה הוא אחד החברים הכי
טובים שלי. חבל שיריתי לו בראש כי הוא ניסה לחנוק את מרילין.
אז מרילין מודה לי מקרב לב ומזמין אותי ללילה סוער איתו ועם
רוז ואני ממש ממש רוצה ללכת ואני אפילו חוזרת הביתה ומארגנת לי
את הביריות, הרשת והמחוך בתוך התיק, ואז כשאני מגיעה כבר כולי
חיוכים מפיאת אוזן לפיאת אוזן, אני נזכרת שיש לי חבר ושנשבעתי
שהפעם אני אהיה נאמנה ושאני לא אבגוד בו עם יצורים מהלכים על
שתיים בעלי זין. ואז מרילין מוריד את המכנסיים, ואומר שאני
יכולה לבוא איתו כי גם ככה אין לו זין.
אתם לא יודעים עד כמה הייתי מאושרת באותו הרגע. לא לגלות
לשמרילין האליל שלי אין זין, אלא שאני יכולה לבלות איתו לילה
סוער בלי רגשות אשמה. וטוב שככה.

אחרי כמה זמן התעוררתי ומצאתי את עצמי בכיתה, המורה יושבת לידי
במבט כועס, שאר התלמידים צוחקים, ואני ממשיכה להזיל ריר על ספר
לשון באמצע היום. מה אני אגיד לכם, חטפתי פרנויה, תפסתי את
התיק, יצאתי לחצר וחיפשתי נואשות אחרי סיגריה ואז אחרי המצית
שלי. אז נזכרתי שאיבדתי אותה בכלל ביום שבת ושסיימתי את כל
חבילות הגפרורים שלי באיזה לילה פירומני במיוחד. אוף.