פרצות קטנות של טירוף משתלטות על גופי החטוב, אובדן עשתונות
פתאומי משפיע על הלמות ליבי. דרוש לי סרגל כדי ליישר את קו
החיים ההפכפך שלי. האם תועיל להיות לי כסרגל?

חיי הפוכים. אני מיואשת, אני ממתינה לבואה של הקשת. הקשת בענן
שתעניק לי אתה, כאשר תמצא אותי, מחכה.
יש כל כך הרבה בעולם הגדול, אבל החיים אינם מפגישים ביני
לבינך. אני שלך, אתה יודע. גופי שלך, אתה מרגיש. ליבי יתמוסס
כאשר יפגוש בך, אהובי. נעוף כמו פרפרים אל עבר השקיעה, נעוף
ולא נשוב עוד לעולם, לאותו עולם שאין בו כלום כאשר אתה לא נמצא
בתוכו.

כאשר אני חולמת עלייך בלילות אני תמיד מתעוררת בבוקר עם שטפי
זיעה קרה. אתה חסר לי, חסר, חסר לי החיבוק האבהי שלך בלילה,
שיגרום לי להרגיש בטוחה ולהתעורר לאור בוקר נפלא...