|
שוב נשמעת הנעימה
שכה לי ערבה
היא באה מעולמות רחוקים
והיא מושכת, מהפנטת
ואני מתמסר לה מרצון
היא מעלה ומסחררת לגבהים
ומביאה אותי למחוזות רחוקים
כל כך מוכרים, לנופי ילדותי
אל החורשה מעבר לגבעה
ליד האגם המוכסף
בו הירח משתכשך במים
עם כל אדווה קלה.
שם שיחקתי שם היה
מגרש המשחקים שלי.
ואת קוראת בשמי, ואת
כל כך יפה אמא.
קולך עוד מהדהד לי באזניים,
אני בא, אני עונה.
פתאום פסקה הנעימה
התנערתי כמו מחלום
דמעה חמה נשרה מלחיי
על מצבת השיש הקרה.
שמש של אחר הצהריים
סנוורה את העיניים
ורעש של מטוס קטע לרגע
את השקט
של בית קברות. |
|
|
אמרתי לו מיכאל
עזוב אותך
מללמוד, תמשיך
עם התדלוק יש
בזה כסף ולא
פחות השראה, לא
הקשיב לי, מה
אני יכול לעשות,
הלך למד הפך
פרופסור והיום
אתה לא יכול
לדבר איתו, ולא
תגיד הצעתי לו
את זה היום,
הצעתי לו את זה
אז... כשעוד לא
היו מתדלקים
כשלתדלק לא היה
מקצוע נדרש
כשהיתה הילה
סביב המקצוע...
אתה מריח ריח של
דלק? יענק'ל
יענק'ל?
יענק'ל?!!
אחות!!!
חצ'קל איש מוסד,
ברגע של
נוסטלגיה עם
יענק'ל ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.