דרור לוי / תפוזי דם |
הוא הנשאר על לשונך
זה רק הזמן
הנוסע מטה כשרף אורנים
עד שנקרש
מרפסת נפקחת לרווחה.
רוח בין ערביים מפעפעת
נשימת פרדסים נטושים
עם הריקבון המתקתק
של פגרי פירות הקיץ
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|