ג. חגית / הניחי לי |
נאחזת בשרידי ציפורנייך
במעט שנותר.
הולכת ונעלמת לך, מתפוגגת,
הופכת לחלקיק עבר.
הולכת ומתאדה לאיטך,
מליבי, ממחשבותיי,
מנפשי,
אך עודך צובטת כשניתן,
שחררי אותי לחופשי.
הולכת ונשכחת,
ובכל זאת נותרת כשהינך,
חדה, צלולה וברורה.
הניחי לי, עזבי,
תני לי את ליבי חזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|