סימן דם

כלואה לעולם בכלא פתוח,
עמודים של שנהב.
מחכה למחליף שיבוא להושיע,
עלמה במצוקה.

אולי הוא יבוא עכשיו בטוח,
הרי הוא צמא לרעב.
מלב העולם ועד הרקיע,
לעולם תשמע צעקה.

נסיך של דם שטן צעצוע,
יושיע אותה היא יודעת.
את אהובה הוא רצח ואת כל מכריה.
הו, קול הטירוף הרחוק.

אך הוא יבגוד בה הריי זה ידוע,
וכמה תהייה היא מופתעת.
וכך לעולם תישא את עיניה.
לעולם לא גווע הדו של הצחוק.

קוצר נשמות

כס המלכה משכן את המלך,
אציל טפיל  לשעבר.
היא לעולם לא תוכל לעזוב,
עונש על רצח במחשבה.

אימפריה גוועת ועתיד ללא דרך,
למרות שהכלא נשבר.
רחמים עצמיים וקינה דואבת,
האם זו באמת אשמתה.

רצח עתיק ואהוב שנרצח,
נקמה עיוורת של בן ביוצרו.
הו, כמה תמימה היא היתה,
מלאך מוות משופר.

על מי היא תכאס עכשיו ולנצח,
נשמה אבודה ואל שלא שולט בייצרו.
כמה רחוקה משיחרור היא עתה,
נדמה לה שכבר מאוחר.