ערפל מעורפל / תקוות אפלות |
שלמה ובריאה את
דבר לא פגע בשיערה מראשך
אך אכול אני מאשמה.
בחלומי,
גססת ומתת
ושמי על שפתייך,
הגוי בנשימתך האחרונה.
הערצה,
קרנה מעינייך הדומעות
עד לרגע
בו אורן כבה.
רוצה אני לספר
אך העזה זו מעל כוחי
איך יכול אני להתבונן בעינייך
ולספר לך
על תקוותי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|