גרם מדרגות ישיש
מי זה האיש?
לצרוח לא ידע, ודעתו עלומה,
כי ליד ההר, ירעים קולו ויאמר,
את בתי הכורכר, ואת אור ההר
נתתי, וגוש של בוץ וזפת
נחת עלי, ונמרח.

מאתיים יום, עשרים שעות ושלוש דקות,
עברתי בלכתי בשבילי עפר,
לא עוד,
ניערתי מעלי הזפת והבוץ,
הדהוד קולי נשמע למרחוק!
אל לכם,
אך, אתם, הפסדתם, בסכלותכם,
מן הזהוב, אשר כמותו יש רק מעט.
ואני אביט רק עוד מבט אחד,
- שלוח אליכם.
ואשוב ואמצא את האדם האמיתי, שידע
לבחון אותי ולדעת כי ממני
אין רבים, ולשלוח אותי לדרכי הנכונה.
האמת כמות שהיא יחסית לאומר, לזמן ולמקום,
אך השקר הוא נצחי, ועליו הניצחון בלתי אפשרי.