ביד גדולה ותער יגשש
בגופי כמו בתוך ערימה,
בין בשר וגידים יחפש
מנין חורקת הדממה.
בגרוני יגלה עולמות
שנלכדו בנקל ברשתות שתיקתי,
מילים, כמו לוליינים קטנים בלי חבל
הנופלים נפילה חופשית
אל תוך חלל בדידותי.
הוא יסייד קירותי,
ימרח אותם בצער טרי,
אך הכאב הישן לא נעקר מגרוני.
תפתחי את העיניים ילדונת,
תפתחי את הלב,
גם את הנשמה,
זה לא כואב.
תפתחי את הרגלים אישה,
לצער טרי,
והבל פיך?
מה לו ולי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.