כותב עם שרוול מעל היד ואוזי מספר לי על העבר לסיכום הוא אומר
שהוא אוהב, גם אני, לילה טוב בוקר טוב אוזי.
בחור צנום חצי ילדה שר לי על הסביבה החברה והחברה.
וגם אני מוקסם,
כל כך מוקסם, רוצה תהילה
ומסתפק בסנדביץ' גבינה מלחמניה טריה.
לאט, לאט נעלמת התחושה באף וגם ככה ראייתי פגומה והמוזיקה
תחריש אותי בסוף.
חוץ מזה שאף אחד לא נוגע בי, ואני לא בה.
בסוף אני אשאר ללא אף חוש אלא אם כן את עצמי אני אמוש.
לאן הכל מוביל?
בקצב הזה לדלקת ריאות
או לקריאת עוד מוסף בחירות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.