משה לביא / ואם לא עכשיו |
כי באה העת, כי הגיע הזמן,
כי הקירות אומרים, העמודים זועקים
זוקרים את אונם להחזיק בתקרה
עכשיו, עכשיו
הם קוראים,
עכשיו, עכשיו
הם כורעים תחת הגג
עכשיו, עכשיו
שבור אותם, נתץ אותם, אל תתן להם עוד לעמוד
עכשיו, עכשיו
החלונות מבקשים לפורר
האדמה קורעת בבכי להבקע
ואתה
עכשיו עכשיו
עתה עתה
הספרים מרקדים במדפיהם
המדפים מחליפים בינהם מבטים
קורות ברותים העצים מחזיקים ואומרים לעזוב
עכשיו עכשיו
ואתה
הזרת אינה בוחרת
הזרת מבקשת להשאר כאן
על המקש בבית המדרש
עכשיו עכשיו
אתה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|