בדיחרוז

פריץ שטראוס הייקה, דייג מקצועי.
אצלו אין שום דבר עראי

ציוד וחכה, לפי תקן עליון.
תולעים סוג א' לצרכי פתיון.

עושה הכל ככתוב בספרים,
ממי הכינרת, שולה הוא דגים.

שללו היומי, חלש ביותר.
אך, היקה שלנו, אינו מוותר.

ניסים בוזגלו, ללא תחכומים,
בלי שום חכות, תופס הוא דגים.

נכנס לכינרת לבוש בעירום,
ועל הדגים עושה הוא עלי-הום.

ביד חופשית, בלי להגזים,
בכל יום בוזגלו, ממלא ארגזים.

פריצנו בדחילו, נגש לבוזגלו,
בקול מבויש קצת, כך אמר לו.

אני מצויד בפתיון מעולה,
וכמעט שום דג איני מעלה.

אתה נכנס למים עירום,
וכל הדגים סביבך כל היום.

אנא חבר, גלה לי הסוד,
גם אני רוצה לעבוד.

אומר לו בוזגלו, ת'סמע אדוני,
אתה תעשה ממס כמו אני.

עירום ת'כנס עד למותנים,
כס'הפיתיון הטבעי, נמצא במים.

וכך פריץ, בכנרת עומד עירום,
ואלף דגים מסביבו פתאום.

היקה ניצב, מהופנט כמו פאטאטא,
והפתיון הטבעי, חוגג שם למטה.

ת'פוס ת'דגים!! יה ווז ווז מסטול,
מה אתה עומד כך, כמו מן פל-פול.

פריץ כשכולו מנחת רוטט,
אומר לבוזגלו בקול שקט.

עזוב אותך מכל השטויות,
נתן לדגים הנפלאים לחיות.