|
את הדרו, את טביעת אצבעו
החתים על דף לבן וריק מתמיד
את ריח פרחיו - ורד ויסמין
הנשים אל תוך ריאה בתולית
הוא מביט מרחוק
ומפנה את גבו
עדין ורם
וכל יסודות הבריאה
באים עימו במגע
יש לו כתר
וממצולות דמי הצמא
פורצת כמיהה לזר הזה
כמו קסם
משייט כברבור בין דלתות האולם
הוא הטיל את עוגנו בנמל מסויים
אך אני לא אדע מה טיבו
וביום מיוחד הוא יבוא אלי
וליבי מקווה שיביא אולי
עם אהבתו
את ריחו
של אויר הים
שדרת אקליפטוס מראה
את החץ אל ליבו אולי היא מטעה
אין לדעת
זר של אביב מבלבל
נראה כאילו שהוא נובל
לא הפעם...
רשרוש של עלים נרמסים
זה צעד שלו, צעד שלי
תקוות מקבלות משמעות
אולי דמי עכשיו ישקוט -
ודמו בדמי בדמו.
את הדרו, את טביעת אצבעו
החתים על דף לבן וריק מתמיד
את ריח פרחיו - ורד ויסמין
הנשים אל תוך ריאה בתולית
ראשו על כתפי
כה אצילי
עדין ורם
1998 |
|
|
באחד הימים, היו
זקני הבמה
מתווכחין
וחולקין זה על
זה בפורום.
ותצא בת קול,
ותאמר:
זהו דבר השם
יתברך - די!
נמאס!
ויאמרו לה, עם
כל שאנו מכבדין
ויראין מפני
מלכות שמיים,
מועדון הנביא
המתוסכל זה
הבניין הבא.
מסכת במות
ארגנטינאי מצטט
מהמקורות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.