[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אז ישיר
/
עצב 2

מהלך בין כולם. כלום כבר לא מעניין. כאילו שום דבר לא חשוב.
מצידי יכול ליפול בניין, בתקווה שלא יהי שם איש, כדי שבאמת לא
יהיה לי על המצפון, למרות שגם הוא מת מזמן. השמש יכולה לעלות
פתאום בין הכוכבים או לעשות מלחמה עם הירח, לא אכפת לי. אני עם
עצמי עכשיו, זה לא קורה הרבה, זה קורה רק לפעמים, רק כשעצוב.
זה לא קורה כל פעם שעצוב, כי זה באמת הרבה. זה קורה רק כשעצוב
כל כך עד כדי כך שאי אפשר להמשיך בחיים בכלל. אי אפשר כמעט
לנשום עוד נשימה. אז פשוט לא חושב על זה, כי אם אחשוב יש חשש
גדול שלא אעשה את הנשימה הבאה. רק העבר דולק וההווה לא קיים.
או רק העתיד מדאיג והעבר נעלם. או רק אני ושום דבר אחר. או רק
אחר ואני מתבטל. או כלום, אבל זה הכי נורא.
קח אותי. קח אותי לשם.
אל לב. אל לב היקום.
אל תוך הקיום.
הקיום שלי.
אני.
אוהב.
ולא חי כבר.
שלום.
אין.

מה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
את יותר יפה
מאמא שלי.







אדיפוס מחמיא.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/6/01 0:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אז ישיר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה