אני שכובה על הגב
מתנשאת בהיסוס תחת השמיכה.
בין ירכיו של האדם החדש
ישנו מקלט רעוע.
ידי מהרהרת, מחליקה
על קרחתו
כמו משחזרת-
איך לפני חודש
חויתי אובדן מושא.
'הטבע חסך ממני
אותך'
רשמתי אז
ומחקתי,
סוחבת על גבי
מטען לא לי...
אני הפוכה על הצד
נושמת בכבדות תחת השמיכה.
לידי שוכב הפטיש החדש
מקריבה עצמי אט אט אל הסדן
מתנחמת-
לא היה דבר שכזה
מעולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.