[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שירלי פ.
/
מכתב

היו רגעים שיותר משאיחלתי שיקרה לכן משהו רע וכואב, איחלתי את
אותו הדבר לעצמי, ולו רק בשביל לגמור עם ההשפלה הנוראית
שנאלצתי לעבור בגללכן בכל רגע נתון. עד היום יש רגעים בהם אני
מרגישה כאילו אני עומדת תחת זכוכית המגדלת שלכן, ואתן מוציאות
ממני עם פינצטה את כל החסרונות שבי עד שמותירות אותי ריקה
מעצמי. אני לא חושבת שאי פעם מישהי מכן הרגישה את התחושה
האיומה של עמידה בפינה, מקופלת בתוך עצמך, בזמן ששאר הבנות
עומדות ביחד עם אצבע מופנה כלפייך וחיוך מתנשא. זאת לא אשמתי
שהוא רצה דווקא אותי וזאת לא אשמתי שבאתי עם ביטחון עצמי
אליכן, אפילו מופרז לא היה. סתם העמדת פנים של ילדה קטנה
שכבודה העצמי נרמס כליל תחת רגליים אימתניות של קבוצת בנות
ירוקת עין ורשעית. כל תחושה טובה ביחס לעצמי שאי פעם היתה לי
רוצצה לחתיכות קטנות על ידיכן לשם ההנאה והתענוג שבצפיה בי
מתפתלת על הקרקע בניסיון נואש לחפש את הביטחון העצמי שלי. עד
היום קשה לי להאמין שמישהו באמת מסוגל לאהוב אותי, בעיקר מישהו
שראה אותי בכל אותם משברים קטנים שעברתי לאורך כל השנים. אפילו
את האהבה הכי טהורה ויפה שיכולתי למצוא הכתמתן באמצעות צרות
העין והקנאה הלא מוסברת שלכן. כל השנים שבוזבזו על בריחה מקרבה
אינטימית כלשהי, רומנטית וחברות קרובה, כל הקשרים שנגדעו טרם
החלו רק בגלל שאתן לא הייתן מסוגלות לתת לי להרגיש כאילו באמת
יש מישהו בעולם הזה שירצה בקרבתי. והיה. ועדיין יש, ויהיה.
ואתן לא נתתן לי לראות את זה, כאילו כיסיתן את עיניי במטפחת
שחורה וחסמתן אותי לכל גישה למראה כלשהי שתציג לי בבהירות את
מה שבאמת קורה בחיי. אם הייתי יכולה הייתי גורמת לכל אחת ואחת
מכן לעבור רק יום אחד כמו שעברתי אני במשך 3 שנים, אם לא יותר,
רק על מנת שתרגישו רע עם עצמכן ותייחלו שמסכת העינויים שהעברתן
אותי מעולם לא היתה מתחילה. כאשר אתן מתבוננות בי עכשיו, עם
שיער צבוע וחישוק בתוך האף, סיגריה שמוטה בזווית פי ומשקפיי
שמש כחולים וכהים מכסים את עיניי, יותר משאתן מזלזלות בי
בביקורתיות חסרת הפשר שלכן, אתן מביטות בי במבטים כנועים של
קנאה וכמיהה להיות קצת יותר משוחררות מעול החייב והצריך, להיות
קצת יותר אני וקצת פחות אתן. ואני רואה את המבט הזה ומחייכת
חיוך ניצחון מריר כשמסביבי יושבים קומץ החברים הקרובים שעליהם
למדתי לסמוך אחרי שנים של ניסיונות וחוסר הצלחה, ומחבקת אותו
ומנסה להדחיק את כל מה שהעברתן עליי, אבל משום מה אני עדיין
נראית לעצמי לא מספיק יפה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא רוצה
שיתייחסו אלי רק
כפנים יפות.

יש לי גם תחת לא
רע...


דוגמנית
ב(סמול)טוק שואו


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/10/03 3:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירלי פ.

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה