איכס, כמה זמן עבר
עדיין יבשה כאילו מאז ומתמיד
מתוסכלת
נראה כאילו התחלתי למצוא עצמי בזמן האחרון
רק שזה עשה את הכול חסר משמעות.

כאילו כל הישות שלי מצטמצמת לידי סיגריה
סיגריה דלוקה
כולה שלי
מעיפה עשן לבן

רק ביקשתי סיגריה
ואז כל החיים הקשים האלה נפלו עלי
מפחדת להתחיל מהתחלה

אני לא יפה
לא יפה

אני לא מוצאת מקום לכתוב
רק מסתובבת בתוך עצמי
round and ruond
וכול הנוף הוא רק אני
מפותלת וכרוכה סביבי

איזה באסה
אני נרקבת בתוך עצמי

סליחה...