|
יש פרפר בתוכי החבוי בתוך גולם
הוא יוצא ונכנס במשך דורות
כנפיים סגולות עם כתמים של זהב
לפעמים זה אדום ושחור ומורכב
כשנוגעת הנפש בבשר במגע אוהב של קרוב או זר
יתעופף הפרפר ירפרף בערגה את כנפיו עד הגיעו לשיא
ואז אני נאנחת בתום ופורשת כנפיים ומרגישה שאין גבול לשמיים
ואפשר לחייך ולחלום על שינוי
ופתאום יש תקווה והכל כה גלוי
ואז הפלאפון מצלצל
הוא חייב לעזוב, משהו דחוף
והפכתי לזחל שמתפתל בטירוף
ואחרי שהוא הלך אני יודעת שאני גולם
אבל מחר הוא יתקשר ואני אהיה פרפר |
|
|
איפה הבנאדם?
הוא אמר שהוא
יבוא עוד רבע
שעה עם חמישים
גרם, מאנצי'יז
שיעשו לי
מאנצ'יז, ונבחרת
הכדורגל של
ארגנטינה. והם
מבינים בבשר,
הארגנטינאים.
(מתוך "חוויות
מהמונדיאל" מאת
שרלי נבלו, קצב
ומשורר עירוני,
בן דוד של
טריפו, זה
מהקולנוע? כאן
בשביל להראות
לכם שגם בשר זו
אמנות). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.