אני עומד ומביט בה, תוהה אם אני יודע עליה פרטים,
חושב מה יש בה שמושך אותי, מנחש מה מתחת לעור, מתחת לבגדים.
היא לא מדברת הרבה ואני יודע, יודע למה היא נראית ככה,
יודע את הסיבה.
אני עומד ומביט בה והדלת נטרקת בפניי, מסתבר שנושבת רוח
חזקה, מסתבר שאינה שלמה עם עצמה.
אני ניגש לעברה, מרים צדפה, נוגע, מתגעגע, חושב שלא
אשרוד את הלילה. נוגע בחול הצהוב, אולי מהשמש, אולי מהאור
ומרחף...
היא אמרה לי וניסיתי להיות שלם, אדם שלם. ועכשיו, אחרי הכל
אני יודע שכדי להיות שלם צריך האדם לא לחשוש, לא לדאוג,
אדם שלם. לכן במקום לנסות להיות אדם שלם עודני מנסה להיות
שלם עם האדם שאני.
להיות שלם עם האדם שאני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.