הוא התיישב על חלוני באמצע הלילה
מלאך קטן וטהור.
כה רציתי לגעת בו, אך מרגע לרגע הוא
התפוגג, נעלם וחזר
כמו היבהוב ממוסטל.
בתוך ראשי הוא קם בטרור
שדון קטן ומושחת.
כה רציתי לירות בו החוצה דרך רקתו,
דרך רקתי.
הוצאתי אותו והמלאך הקטן התיישב לצידו.
כן, הוא נזכר סוף כל סוף להופיע.
הם התחילו לגעת אחד בשני,
ליטופים עדינים ופראיים
שהפכו אותם לגוף אחד.
גוף אחד גדול ומרושע.
כעת הם יושבים על גופתי,
משחקים קלפים ומתלוננים שלא נוח להם
כי הם חשים את עצמותיי.
כל זה מעלה בי גיחוך קל
הם דומים כעת לקרציות על גבי כלב מושתן,
הנה אני במיטב כוחי-
אני לא שם. |