שלום אני גיא ואני בן חמש וחצי, אני אוהב לשחק במחשב, לראות
טלוויזיה ובמיוחד לשחק עם חברים,
ואתמול בערב החלטתי שאני רוצה להיות ערבי.
ישבתי לי על ספסל ציבורי מתחת לבית, לא רחוק מהחניה, כדי שאימא
תראה אותי. והאכלתי יונים, זרקתי להם חתיכות לחם ישנות שאימא
אמרה שהם לא טובות,  ופתאום ראיתי איש גדול כזה והוא התקרב
אלי, האיש הגדול החזיק עיתון ביד וכל הבגדים שלו היו כחולים,
המכנסיים שלו היו בצבע כחול כהה, והחולצה בצבע כחול בהיר , וגם
היה לו כובע שהיה כתוב על מ' והכובע גם היה כחול. האיש התקרב
עוד אלי ואז ראיתי שהיית לו מן הבעה מפחידה כזאת על הפרצוף,
הוא בא אלי ואמר לי : "ילד אסור להאכיל פה יונים", אבל אותי
אימא לימדה שלא משנה מי מדבר איתי , לא לדבר איתו רק אם אני
מכיר אותו טוב או שהוא מהמשטרה, אז אמרתי לאיש המפחיד שאני לא
מדבר איתו כי הוא זר , אז האיש אמר שהוא שוטר ושעל פי החוק
אסור להאכיל כאן יונים, ואני ילד שרק אתמול החליט שהוא ערבי,
שאלתי "למה?" ,"כי ככה כתוב בשלט שמאחורי העץ" ענה לי,אז אמרתי
לו "בסדר אני יפסיק" אז הוא הסתובב עם הפרצוף המפחיד שלו
,והבגדים הכחולים שלו, והתחיל ללכת. ורק אז ראיתי שעל העיתון
שהוא החזיק היה כתוב בכותרת באדום גדול חזק כזה, מחבל נוסף
התאבד, ואז ידעתי אני לא רוצה להיות סתם ערבי, אני רוצה להיות
ערבי מחבל מתאבד, כמו שאח של דני , חבר שלי, אמר, הוא אמר שאין
ערבי שהוא לא מחבל , אני אישית לא יודע מה זה מחבל , אבל אם כל
ערבי הוא מחבל. אז אם אני רוצה להיות ערבי טוב, אז אני חייב
להיות גם מחבל.

למה אני רוצה להיות ערבי? זאת שאלה טובה, כי תמיד שומעים
בטלוויזיה שערבים לא מקבלים זכיות שוות, ושערבים הם טיפשים,
ורעים מאוד, אבל אני לא חושב ככה, כי פעם אחת, בעצם זה היה
אתמול, הלכתי לגן השעשועים ליד הבית עם אימא ושהגענו לשם לא
היה אף אחד והיה ממש משעמם , ואני כבר נורא רציתי ללכת הביתה ,
אבל אימא אמרה עוד מעט יגיעו חברים ואז לא יהיה לי משעמם אז
נשארנו ,
ואחרי איזה עשר דקות פגשתי ילד , ילד נחמד כזה, די מוזר למען
האמת, היה לו עור כהה מאוד, והיה לו מן מבטא מוזר כזה , אבל זה
לא הפריע לי כי הוא היה נחמד, אז  שיחקנו ביחד , התגלצ'נו
במגלשות ושיחקנו בקרוסלה והיה ממש ממש כיף , ואז אימא באה
וראתה שאני והחבר שלי משחקים ביחד, והיא אמרה לי שהוא ערבי,
ולא כדי לי לשחק איתו, ושבכלל אנחנו במילא כבר צריכים ללכת
הביתה . ואני ילד טוב , או ככה לפחות אבא אומר,  אמרתי בסדר,
אמרתי לחבר שלי שלום והלכתי עם אימא הביתה, בדרך הייתי טיפה
עצוב, כי רציתי להמשיך לשחק עם החבר שלי . אז שחזרנו הביתה
החלטתי שאני רוצה להיות ערבי, כי הילד היה ערבי והוא היה נחמד,
אז בטח הערבים נחמדים. ואם אח של דני אמר שאין ערבי שהוא לא
מחבל, אז אם אני רוצה להיות ערבי אז אני צריך להיות ערבי
מחבל.

יום למחרת באתי הביתה מהגן, וביקשתי מאימא שוב ללכת לגן
השעשועים, אימא אמרה שהיא עסוקה ונלך מחר, אבל אני רציתי ללכת
עכשיו. כי עכשיו אני ערבי אז אני יכול לשחק עם החבר שלי. אז
ביקשתי מאימא שוב ללכת לגן השעשועים, ושוב היא אמרה לא, כי היא
עסוקה. אז צעקתי ואמרתי שאני לא אוהב אותה ושאני לא אצייר לה
ציור ליומולדת גם אם אפילו היא תבקש.
בסוף, אחרי הצעקות אימא השתכנע, אז הלכנו אימא ואני לגן
השעשועים, והיה ממש משעמם שוב, ואז בא החבר שלי , עם האח הגדול
שלו, והאח הגדול שלו היה ענק! איזה 8 מטר לפחות, הוא אמר שהוא
בכיתה ג' אבל אני חשבתי שהוא לפחות בה'.
אחרי קצת זמן אח של חבר שלי הלך לשחק עם החברים שלו, ואני וחבר
שלי התחלנו לשחק , התגלצ'נו במגלשות,  ושיחקנו בקרוסלה והיה
שוב ממש ממש כיף. ואז אח של חבר שלי חזר ואמר לחבר שלי שהוא לא
יכול לשחק איתי כי אני יהודי, החבר שלי אמר לאח שלו שהוא טועה
ושאני בעצם ערבי, אבל אח שלו צחק לנו בפרצוף ואמר: "הוא ערבי?,
ראית איזה מבטא מוזר יש לו?" ואני בנסיון אחרון לשמור על
החברות עם חבר שלי , אמרתי לו "אני לא סתם ערבי!, אני ערבי
מחבל מתאבד כמוך!" אז אח של חבר שלי התחיל לצעוק בערבית,הוא
צעק כל מיני דברים שלא הבנתי, ובסוף אפילו בלי להגיד שלום, חבר
שלי הלך עם אח שלו , ואני נשארתי לבד , ואז אימא באה ואמרה
שצריך ללכת הביתה , והייתי ממש עצוב, בדרך הביתה עצרנו
במקדונלד והיה בקופה מוכר עם מבטא מוזר כמו של חבר שלי ואח
שלו, ושהוא שאל מה  אני ואימא רוצים להזמין אז שאלתי אותו "
למה אתם שונאים אותי?" והוא בכלל לא הבין מה אני רוצה ממנו,
וגם בכלל לא הייתי בטוח שהוא הבין מה אמרתי, אז אמרתי לו " גם
אני רוצה להיות ערבי מחבל מתאבד כמוך" אז הוא הסתכל עלי במבט
המום כזה, והלך למטבח של המקדולנד ואיזה קופאית שקראו לה
שלומית באה לעזור לנו, ואימא ממש כעסה עלי ואמרה שזה ממש לא
יפה לדבר ככה, ושאם אני אדבר ככה שוב אני אקבל עונש.
ואני ישבתי לי על הכיסא במקדונלד  וחשבתי " למה אני לא יכול
להיות ערבי אמיתי?, ומה רע בלהיות ערבי מחבל מתאבד, כי הם בעצם
נחמדים?"

אחרי שסיימתי לאכול במקדונלד, הלכנו הביתה ובדרך הביתה ראיתי
ילד שנראה נחמד כזה, הולך עם אבא שלו ברחוב, ולילד הנחמד ולאבא
שלו היה מבטא מוזר, וריח מצחיק,
ואני שאלתי את אימא למה יש להם מבטא מוזר והיא אמרה " יש להם
מבטא מוזר, כי הם רוסים והמבטא שלהם בעצם הוא מבטא רוסי,"
ואז עבר לידנו וליד האבא והבן הרוסיים נער גדול כזה, שנראה
כאילו הוא בתיכון, והוא הסתכל על האבא והבן וצעק להם " רוסים
מסריחים!, תחזרו לרוסיה!"
הסתכלתי על האבא והוא חייך,והמשיך ללכת, לא הבנתי למה הוא
חייך, אבל חשבתי שאם האבא והבן חייכו שקראו להם רוסים מסריחים
זה בטח סוג של מחמאה,
ואז חשבתי שאני יהיה גדול,אני ירצה להיות נחמד כמו הנער הגדול
הזה.

אני ואימא המשכנו ללכת והגענו הביתה , והיא מיד אמרה לי ללכת
לישון, כי כבר מאוחר ואני לא יקום מחר לגן, אז כמו כל ילד טוב,
או לפחות ככה אבא אומר הלכתי לישון מיד.
ולמחרת הבנתי סוף כל סוף מי אני רוצה להיות.
אני גיא ואני בן חמש וחצי, אני אוהב לשחק במחשב, לראות
טלוויזיה ובמיוחד לשחק עם חברים,
ואתמול בערב החלטתי  שאני רוצה להיות רוסי מסריח.