לאט, קלף מעליך את החשדות.
רחרח בהם

רום וטבק, כניעות ג'מייקה עצלה. הזמן שלך
נמס כמו קובית שוקולד מריר,
סמיך, איטי ואכזר. מצמוץ קיץ רחפני, ניחוח זיעה
קריאולית, רסיסי בוסר. מאוורר תקרה וזרועות, זרועות
מצליפות וקורעות בסדיני העשן -

נער היטב,
תמיד
את שני השרוולים

הצטמצם למשמע נקישת אקדח מנומנם, אדווה
על אגם. צללית גבר מפוסל באזמל,
כפות אלומת קורים. במרווחים קבועים

נשים כהות נצמדות במתק
לחלון העגול. והזמן הגזול נקווה ונקרש על כל גגותיך
כמו מרבד של זבדה חמוצה -

חזה, סרעפת, כתפיים. נשים כהות מתנועעות במתק

לבש את הכותונת
במהופך, דמיין שאתה שוב ילד. הצץ דרך חרכי השרוולים
בעיניים נוצצות
ממה

שפעם הוא בגומחת צוואר
ופעם בקצות האצבעות, אצבעות הדבש החמות שלך,
העקומות

ואל תספר לי מה ראית. קרא לזה איך שאתה רוצה