יושב בחדר
מדבר עם הקירות.
צועק,בועט,בוכה
ובעצם לא מוציא מילה.
הכול שקט
אין אף אחד בבית.
הלב מלא בפחד
ובכי שלא יוצא.
שום דבר לא מתפוגג
אין חשמל,אין מים
מנסה לצאת,אך רגליי
עומדות,לא רוצות ללכת.
השעון עוצר מלכת
הזמן הולך ונעלם
דמעה נופלת,מתרסקת
ולעולם לא תשובה.
נופל לתוך תהום.
תהום מלא דממה.
לא יכול לצאת בלעדיך,
אך את כול כך רחוקה.
מוקדש ליוני,
אחרי מותך,יש פשוט בליבי כל כך הרבה דממה.
תחזור אליי.בבקשה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.